יש דברים שלוקחים זמן – הטבע יודע את זה, המזון שאנחנו מכינים יודע את זה, וגם אנחנו.
פעם פחדתי להיות מי שאני באמת, אבל עם הזמן למדתי לתת לדברים לקרות, להשתנות, להבשיל.
היום אני חיה ככה – קרוב לאדמה, לטבע, לאנשים.

אני צביה מניס, יוצרת יצירות במטבח, מתסיסה, מחמיצה, אוספת טעמים וסיפורים.
הבית שלי מלא בצנצנות שתוססות לאט, בגבינות טבעוניות שנוצרות בסבלנות,
ובחפצי לב שנאספו בדרך – כלים, אבנים, פריטים שנושאים זיכרונות, משמעות וסיפורי חיים.
אני מאמינה שהחיים, כמו האוכל, הם תהליך וכשנותנים לזמן לעשות את שלו - הקסם קורה ואנחנו פוגשים אותו בדיוק בקצב ובזמן הנכון.
זה מפגש טעים ומפתיע, כמו בועה מחוץ לזמן, עם דרך שבה הטבע והטעמים מלמדים אותנו לחיות אחרת.